תפריט האתר

ילד אנרגטי

ילדים הם מלאי אנרגיה. ככה הם… אנרגטיים. מי פחות ומי יותר. הפעם נתמקד באלה שיותר. זאת אומרת, באלה שמנוחה, היא רק המלצה עבורם. וזה כולל את הלילה. הלילה מבחינתם הוא רק שלב האטה, ירידה קטנה במפלס האנרגיה, ואולי… אולי גם קצת שינה. שירים את היד ההורה שלא הדליק את האור ב 3 בלילה, כי  הילד "ראה דברים בחושך" ואם כבר האור דלוק אז למה שלא "בוא נשחק בקוביות !" "עכשיו ?  אבל אני קם ב 6 בבוקר !  אני עובד מחר !"  אתה מנסה לחמוק מהקוביות אבל הוא, האנרגטי, "רק קצת, טוב ?"  כמובן שטוב. אבא הרי חולה על קוביות בשלוש בלילה… והנה, עכשיו גם אימא התעוררה וגם היא זוחלת לסלון,  כי היא הרי מפנטזת על הקוביות, מהרגע שנרדמה. וככה שנינו עם עיניים חצי עצומות, מפהקים מאוזן לאוזן, מוצאים את עצמינו ב 3 בלילה, בונים ארמון קוביות על השטיח, בעודנו מדמיינים את המוכר בחנות הצעצועים, זה שמכר לנו את הקוביות, הישן עכשיו ומשתעשעים במחשבה שאולי נצלצל אליו, נעיר אותו ונציע לו להצטרף אלינו.

שלב ההכנה לשינה

גם שלב ההכנה לשינה, עם כל מה שכרוך בו, ראוי לציון. נתחיל בזה ששעת השינה הגיעה והילד ער וערני, כאילו קם הרגע. מאלתרים שיטות לפיזור והפחתת האנרגיה. לא פעם מצאתי את עצמי בשעת החשיכה, רצה עם בני במורד הרחוב ובחזרה, בתקווה שעייפות מסוימת תאחוז בו. תקווה לחוד ועייפות לחוד. גם מחבואים וקפיצה בחבל לא ממש התישו אותו. האמבטיה החמה מעט עזרה, אך עדיין השמחה רבה. וככה ערב ערב אני ובן זוגי מתחלפים בינינו בתפקיד המרדים היצירתי.

השחר מפציע

השחר מפציע ובננו פותח את היום בקפיצות וגלגולים במיטה, שכל נבחרת התעמלות הייתה יכולה להתגאות בהם. מיותר לציין שהלבשת ילד קופץ ומתגלגל, היא לא בדיוק פעולה קלה. אז מה עושים ?  נושמים, זורמים, ובהפוגות הקצרות בין קפיצה לקפיצה, משתדלים להשחיל שרוול ולגרוב גרב. זה בדרך כלל מצליח, אבל לא מתחייבת שבנסיון הראשון.

שלב ארוחת הבוקר

גם ארוחת הבוקר היא מבצע הנדסי לא פשוט כי לאכול ולקפוץ, הן שתי פעולות שקצת מתנגשות זו בזו, כשאתה מנסה לבצע את שתיהן בו זמנית. נוסיף לזה את העייפות שמלווה אותנו, כי לא מזמן הרי סיימנו לבנות קוביות על השטיח, והרי לכם בוקר צח מרנין ומרענן.

כשיש לך ילד אנרגטי, גם אתה בשלב מסוים, תיישר קו ותגביר את הקצב שלך, גם אם אתה בנוי מחומרים איטיים יותר. אתה פתאום מספיק לעשות יותר דברים בו זמנית, אתה הופך לזריז יותר, ממוקד יותר, כי אירוע רודף אירוע ואתה במרדף אחריהם. הבילוי בגן המשחקים למשל, נראה כמו סרט בהילוך מהיר. הילד נהנה, ואתה משגיח ועובר ממתקן למתקן במהירות האור. כי הרגע הוא היה במגלשה והוא כבר על הנדנדה. לא סיים להתנדנד והוא טס לברזייה. לא סיים לשתות והוא כבר סיים סיבוב בקרוסלה. הוא בקרוסלה ואתה עם סחרחורת.

בדרך הביתה, אתם קוטפים עלים, חוקרים נמלים, קופצים לשלולית, מתגלגלים על הדשא, מטפסים על העץ, מתחבאים מאחורי העץ, עוקבים אחרי חיפושית וכל זה… בשלוש דקות. ככה זה כשאנרגטיים… מספיקים המון.

מטיילים וקוטפים פרחים

צהרים ואז בערב המנוחה

אחר הצהריים, כלומר אחרי שנת צהריים קצרה וסמלית, מגיעים החברים מהגן. היום אנחנו מארחים. אירוח חברים שחלקם אנרגטיים בזכות עצמם, היא חוויה שראויה לפרס. מייד לאחר ה "הו, יופי שבאתם…" אתה מוצא את עצמך מרים אירוע רב משתתפים, שאנשי "חומה ומגדל", נראים איטיים וזוחלים על ידך. אתה מוצא את עצמך מתרוצץ עם קנקני שתיה ודברי מאכל, כשאתה מדלג מהטרמפולינה לפאזלים, מהאופניים למלונה (כי ברור שיש לכם כלב וברור שגם הוא מהסוג האנרגטי)   בעוד הבן וחבריו ברקיע השביעי.

ערב, כולם הלכו. אתה מתיישב על הספה מרים רגליים, כי נוצר חלון הזדמנותיות קצר של מנוחה ואז, נוחתת הבקשה "נרוץ היום כמו אתמול בערב ?" "בטח" אתה עונה וכבר מחליף לנעלי התעמלות ויוצא לריצה הקבועה במורד הרחוב ובחזרה ומשם למקלחת החמה ולארוחת הערב הקופצנית ולכל מה שבדרך, כשאתה לא שוכח, שבשלוש בלילה… הקוביות מחכות.

גם אם הגזמתי מעט בתיאורים פה ושם, אין ספק שילד אנרגטי הוא ילד מאתגר. אבל לא הייתי מחליפה את האנרגיה הזאת בשום תכונה אחרת. כי בתוך תוכי, גם ברגעי העייפות הגדולים, גם כשאני מגיעה לקצה, אני נהנית. אנחנו זאת אומרת. וזה שווה הכל.

שתפו: Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on LinkedInEmail this to someone
איריס זינגר

אוטודידקטית, חוקרת מוסיקה, צלילים וקולות, מלחינה, יוצרת ושרה, מנחה סדנאות מוסיקאליות להורים ותינוקות בכל הארץ יותר מ10 שנים , כתבה והלחינה דיסק מקורי עבור תינוקות "גומות של צחוק"...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *