תפריט האתר

צעצועים לילדים

בילדותינו, בובה אחת, כדור אחד, כמה קוביות שחוקות, היו עולם ומלואו. אלה היו הצעצועים שלנו. אפשר היה לספור אותם על יד אחת אבל היינו מאושרים. בובה הייתה נקרעת, היינו תופרים. כדור היה מתפנצ'ר, היינו מדביקים… היום, לא מתקנים, לא מדביקים, היום קונים חדש. צעצוע חדש ועוד צעצוע. ועוד אחד… וככה, בלי שנרגיש, חדרי הילדים, נראים כמו סניף פרטי של חנות צעצועים.

גם אנחנו קנינו צעצועים. ולא מעט. לפעמים, היינו מרגישים שחייבים למתן קצת את הרכישות, אבל אז… סבא וסבתא מגיעים בשבת והם הרי לא יבואו בידיים ריקות, וגם דודה עליזה עברה באזור והביאה משהו קטן לילד ובעוד שבועיים יש יום הולדת לילד וזאת הזדמנות נהדרת להתחדש בעוד איזה 30 צעצועים חדשים ישר מהניילון. אגב שלא תטעו… עשרים ושמונה מתוך השלושים, עובדים על סוללות. השניים הנותרים לא עובדים בכלל כי אלה משחקי הרכבה, ומי מבין הוראות הרכבה בסינית ?  או שאולי זה בטאיוואנית..

צעצועים על סוללות או לא?

עם צעצועים הפועלים על סוללות יש שתי בעיות. הראשונה, לא תמיד הצעצוע מגיע עם סוללות. מין פטנט כזה של היצרן…ומאחר ולפי חוק מרפי, את הצעצועים האלה מקבלים בדרך כלל בשבת, כשהחנויות סגורות. לך תסביר לילד המרוגש, שהכבאית האדומה והמבריקה, שהרגע שלף מהקופסה המהודרת, תישאר בינתיים בחנייה, כי היצרן, חשב שזה מצחיק לא להוסיף סוללות. וכמובן שעם צאת השבת, בן זוגי שועט אל עבר חנות הסוללות הקרובה ומצטייד בערימת סוללות שתספיק עד ל… לא להתלהב… עד לסוף הערב. כי הצעצועים האלה, הפועלים על סוללות, זוללים אותן, כאילו אין מחר.

משאית צעצוע מעץ

הבעיה השנייה עם צעצועים הפועלים על סוללות, היא… הרעש. עוד פטנט כזה של היצרן… לא משנה אם זה צעצוע חינוכי לגיל הרך, או חצוצרה המנגנת ללא מגע יד אדם, הרעש הוא מכובד. וזה עוד כלום לעומת הסירנה של הכבאית האדומה והמבריקה, שבזכות הסוללות שבעלי הביא, זה עתה יצאה מהחנייה. גילינו שקיים שילוב משהים של צעצוע שהוא גם רועש וגם מעצבן. זה במקרים שהרעש הוא מוסיקלי, כמו למשל סביבון אור קולי שהוא לא רק מסתובב ומהבהב, הוא גם משמיע בלופ, שיר מסוים, בדרך כלל של זמר או זמרת, או להקה, שאתה לא בדיוק איך לומר בעדינות… מעריץ.

יש גם צעצועים עדינים ושבירים, שכל תפקידם הוא כנראה, לשבור את ליבו של הילד, דקה לאחר הפעלתם. כל מיני דברים עפים כאלה עם כנפיים ופרופלור, שאתה מפעיל, ולפני שספרת עד שלוש הם כבר התרסקו על הקיר, על התריס, או סתם התעופפו דרך החלון ונעלמו אי שם, בין ענפי הבוגנוויליה שבחצר.

ליצור צעצועים בעצמנו

בן זוגי, בעל ידי הזהב, החליט בוקר בהיר, לבנות בעצמו את צעצועיו של הילד. משהו כזה, כמו של פעם, בסיסי ופשוט. מאחר והוא חובב עץ ידוע, מיד נערמו בחצר לוחות, קורות וחלקי עץ מכל המינים והסוגים. עד הערב, מטוס יפיפה עמד להמריא לשום מקום וספינת מפרשים עמדה להפליג, או לא. חייבת לציין ששני הצעצועים היו יפיפיים וגרמו לי להתפרצות נוסטלגיה. הבן התלהב, שיחק והניח בצד. אפשר לומר מעט מפתיע. בן זוגי, שלא מתייאש מהר ולא לוקח דברים באופן אישי, המשיך לעבר הפרויקט הבא.. משאית עפר מהדור של האלה בלי צפצפה. גם הצעצוע הזה היה מרהיב ביופיו, אך גם הוא מיצה את עצמו די מהר.

חתול צעצוע מבקבוק ונייר

חשבנו שצעצועי העץ לא כל כך מדברים אל הילד, כחי הוא כבר התרגל לצעצועי הפלסטיק המנגנים ולכל מכוניות השלט הרועשות אבל ההפתעה הגדולה עוד ציפתה לנו. מסתבר שזה לא נבע מהעדפה של אלה על פני אלה… זה נבע מהסיבה הפשוטה של עודף צעצועים. הגודש הזה, הגורם לילדים לדלג בין צעצוע לצעצוע ולמצות אותם במהירות זה אחר זה, גם גורם להם בשלב מסוים להפסיק להבחין בין צעצוע ראוי ומהנה, לבין חסר טעם ומשעמם.

לא פלא שכאשר קנינו מזגן חדש, שמחה גדולה אחזה בילד. לא כי כעת לא יקפא בחורף, או לא יזיע בקיץ… שמחה על הצעצוע החדש והמדהים שזה עתה קיבל… אריזת הקרטון של המזגן !   מי שלא ראה שמחה התלהבות ויצירתיות בלתי נגמרת, לא ראה קרטון מימיו. קרטון שהפך לצוללת, למערה, לאמבטיה ולמה לא… הבטנו בבננו המשחק בשמחה והבנו עובדה בסיסית פשוטה… כל הצעצועים, נמצאים בראשו של הילד ולפעמים, מספיק קרטון. אולי גם בובה אחת וכדור אחד… את היתר משלים הדמיון. ממש כמו פעם…

שתפו: Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on LinkedInEmail this to someone
מאת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *