תפריט האתר

מבקר הסרטים – מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר

אני מרוצה. "הכוח מתעורר" הוא סרט נהדר. וזהו, אין "אבל". את מה שהוא מנסה לעשות – הוא מצליח. אני נהניתי מאוד והזמן עבר כמו שצריך. הייתי מרותק למסך והתעניינתי בסיפור לאורך כל הדרך, אפילו רציתי עוד. מלחמת הכוכבים חזרה וזה. רציתם סרט טוב סוף סוף, אז זה מה שזה –סרט נהדר. עוד משהו?

טוב, אבל בואו נעשה את זה כמו שצריך. עכשיו צריך לספר את הסיפור שמאחורי הסרט, ואני חושב שיש לי רעיון מעולה איך לספר לכם אותו:
קיו למנגינת הנושא של "מלחמת הכוכבים"

פרק 3
טרילוגיה חדשה
זוהי תקופה של ייאוש.        אלפי מעריצים, בכעסם על איכות
הסרטים האחרונים בסדרה מתחילת שנות האלפיים,          ניצחו
את ג'ורג לוקאס המרושע כאשר דיסני קנו את הזיכיון ב-2012.

כחלק מהקנייה,          דיסני הודיעו על תכוניתם הסודית לייצר
טרילוגיה חדשה, ולשם כך שכרו את הבמאי ג'יי ג'יי אברהמס,
שהשאיר את כולם בתהייה של "דווקא הוא? מה הוא כבר עשה
שמיוחד?". ביחד הם בנו את הנשק האולטימטיבי לשבירת
שיאי הכנסות לסרט יחיד בכל הזמנים, "מלחמת הכוכבים:
פרק 7 – הכוח מתעורר", סרט מפלצתי שיכול להשמיד ולהעיף
סוף סוף את "אווטאר" מהמקום הראשון. מה בכלל הוא עושה
שם? למי אכפת ממנו כבר?          זוכרים שאהבנו אותו באלפיים
ותשע? איזה מביך.

כשמעריצים סקרנים בעקבותיו,           הבמאי ג'יי ג'יי הצליח לשמור
את רוב תוכנותיו הסודיות, טוב, בסוד, ואולי כך יצליח להציל את
הפרנצ'ייז ולהשיב את הקסם של מלחמת הכוכבים, סוף כל סוף,
בחזרה למסכי הקולנוע.

אז טוב, הקסם חזר. "הכוח מתעורר" הוא לגמרי "מלחמת הכוכבים". בתור מי שלא גדל על הסרטים, אלא ראה אותם רק בגלל הסרט החדש, עדיין קשה לי להתכחש לתחושת הנוסטלגיה שעוטפת את כל הפרוייקט. גם אם לא גדלתם על הסדרה – המוזיקה, כותרות הפתיחה, הדמויות, אלו דברים שכל כך מושרשים בתרבות שלנו שקשה שלא לרצות למחוא כפיים כשהם מגיעים למסך גם בסרט החדש. במובן מסוים כולנו גדלנו על הסדרה הזו, גם אם לא ראינו ממנה אפילו סרט אחד. נניח, כשראיתי את הסרטים הקודמים בכדי להתכונן ל"הכוח מתעורר", זו הייתה חוויה משונה קצת. זה היה כאילו עשיתי לעצמי סוג של קישור בין סצינות שרק שמעתי עליהן כל כך הרבה עד עכשיו. כשחזרתי בקול אחרי דארת' ויידר כשהוא אומר ללוק, הגיבור, שהוא אביו, הבנתי כמה הסרטים האלו הם תופעה מטורפת ויחידה במינה.

וכל זה אומר ש"לכוח מתעורר" יש הרבה מאוד על הכתפיים. הוא מיועד מראש להצטרף לשורה של סרטים מוערכים, ככה שמהשוואות הוא לא יכול להתחמק. ולכן, הבחירה של הסרט מעניינת בנושא הזה, כי מה שהוא עושה זה פשוט ליצור מחדש את "תקווה חדשה", הסרט הראשון בסדרה מ-1977.

starwarsepisodeviitheforceawakenswide

טוב, זה לא בדיוק נכון. הסרט רחוק מאוד מלהיות רימייק של "תקווה חדשה", אבל הוא עושה מספיק מחוות מודעות בשביל שהקהל ירגיש דז'ה וו, הרגשה של "היי, לא כבר ראיתי את אותו הדבר לפני 40 שנה?". מבחינתי זה לגמרי בסדר. רוב התלונות ששמעתי על הסרט עד עכשיו הם בעיקר על זה, ולדעתי זו דווקא החלטה די נבונה. "תקווה חדשה" הוא סרט שהיום, טוב, די איטי ומשעמם. המשחק בו לא טוב, קרבות חרבות האור מביכים ברמה אחרת, והכל צועק שנות ה-70. אני לא טוען שצריכים לעשות אותו מחדש, ממש לא, כי הוא עדיין סרט נפלא שמחזיק כמו שצריך גם ב-2015, אבל ללכת בעקבותיו בסרט חדש זה מתכון מוצלח לסרט טוב, כי זה כבר עבד פעם. וזה גם לא שהעלילה של כל סרטי "מלחמת הכוכבים" מקורית במיוחד. למעשה, עוד ב-77 היא הייתה סוג של מועתקת מאגדות ילדים, רק ממוקמת בחלל.

אני גם מרגיש כאילו המחוות לטרילוגיה המקורית לא באמת משנות הרבה. לא נעים לומר, אבל העלילה היא לא העיקר, העיקר אלו הדמויות והתהליכים שהן עוברות במהלך הסרט. העלילה פה היא רק תירוץ בכדי להכיר לנו אותן ושנבין איזה דמויות נהדרות הן, כך זה היה גם ב-77. אז למה לא להשתמש בעלילה דומה בשביל לעשות דברים חדשים? לי זה נשמע נהדר.

הפעם, נכיר את ריי, המוצאת בכוכב מדברי רובוט עם מידע חשוב לגבי מקום הימצאו של לוק סקייווקר, אשר נעלם בשלושים השנים שעברו מאז "שובו של הג'דיי", ואז מגלה שכל הגלקסיה רודפת אחריה. נכיר גם את פין, סטורם-טרופר לשעבר שנמלט מהצד האפל ורוצה לעזור לטובים, אז גם אחריו כל הגלקסיה רודפת. וכמובן, נכיר את האן סולו, שהוא פשוט האן סולו כמו פעם אז כל הגלקסיה רודפת אחריו כי ככה זה. ביחד, הם בעיקר בורחים ממקומות בפאניקה ונפגשים עם דמויות חדשות וישנות.

hqdefault

והדמויות הישנות… זו בעיקר נקודת החולשה של הסרט. הריסון פורד, בצער רב, הוא כבר לא אותו האן-סולו-אינדיאנה-ג'ונס שהיה פעם. עכשיו הוא זקן מעוצבן ששכח איך לשחק. אליו מצטרפת קארי פישר בתפקיד הנסיכה ליאה, שלא רק שמעולם לא ידעה לשחק, עכשיו היא גם לא מתאימה לתפקיד בכלל. זה חבל, באמת, כי קארי פישר היא בן אדם שאני אוהב. היא מקרה קלאסי של איך להיות כוכב מגיל צעיר מזיק לבריאות. היו לה בעיות קשות של התמכרות לסמים בעקבות מסיבות פרועות על הסט של הסרטים המקוריים והיום היא בעיקר אחת הנשים המצחיקות בהוליווד, כי היא יודעת לצחוק על זה. יש לה גישה מרושעת שמשתלבת באופן משעשע עם מראה הסבתא שלה. אבל, משום מה, בסרט היא משילה מעצמה את הגישה הזו ומשחקת את סבתא ליאה, שזה אפילו יותר מוזר בהתחשב בעובדה שהיא גם הגנרלית של המחתרת, והיא הגנרלית הכי קוצ'י מוצ'י שראיתי אי פעם.

מזל שהדמויות החדשות כאן בשביל לשפר את המצב, כי הן מגניבות לגמרי. הן משוחקות, רובן, על ידי שחקנים אנונימיים שחדשים לתהליך העבודה על שוברי קופות מפלצתיים, אך למרות זאת הם עושים כולם עבודה מוצלחת לחלוטין. ראוי לציין לטובה את דייזי רידלי בת ה-23 בתפקיד הראשי, שזוהי בעצם טבילת האש הקולנועית הראשונה שלה, לא רק בשוברי קופות, אלא בכלל, ועושה עבודה כל כך מופלאה שקשה להאמין שהיא לא מנוסה במשחק מול מצלמה עוד מגיל קטן. מראיונות איתה היא גם נראית כמו בחורה ממש נחמדה שמתרגשת מאוד מההזדמנות שנפלה עליה, באופן שמזכיר קצת את ג'ניפר לורנס, לדוגמא, ככה שאני לא אתפלא אם מהר מאוד היא תהפוך לכוכבת הגדולה הבאה של הוליווד.

אבל למי אכפת מהדמויות? הדבר היחיד ש"הכוח מתעורר" היה צריך לעשות זה להיות "מלחמת הכוכבים", והוא פאקינג סטאר וורס! מכף רגל עד הראש. מהלוגו בצהוב ועד הקרדיטים בכחול, זה ללא ספק "מלחמת הכוכבים". אחד הדברים האהובים עלי בסרט זה העובדה שהוא פשוט מרגיש מיושן, אבל בקטע הטוב של המילה. המושג "סרט טוב" השתנה המון מאז שנות השבעים, והסרטים המקוריים מוכיחים זאת. אני לא טוען ש"הכוח מתעורר" מרגיש כמו סרט ישן, אבל הוא בהחלט לא מרגיש כמו סרט חדש. הוא יוצר מין שילוב מנצח בין ישן לחדש. הסיפור הפשוט ליד האפקטים הגרנדיוזיים, העריכה המגוחכת שמשומשת היום בעיקר בסרטי חתונות ליד הצילום המודרני. השילוב הזה הוא מאוד מרענן, והרעננות האולד-סקולית של הסרט היא זאת שגורמת לו להרגיש כמו פרק ראוי בסדרה יותר מכל דבר אחר.

599593822910100490296no

וכמו כל סרט בסדרה, גם בנוכחי יש המון רגעים מפתיעים שלספר עליהם ייחשב ספויילר. אין לי ספק שחלקם יהפכו מאוד מהר ל"אומייגאד, לוק וליאה הם אחים!" החדש. כבר עכשיו הייתי ממליץ לא לחפש שמות של דמויות בגוגל, כי ההשלמה האוטומטית של האתר כוללת פרטי עלילה מתקדמים. אבל הדבר החדשני שנעשה הפעם, הוא באיך שהסרט מתייחס לאותם רגעים מפתיעים. בעצם, מבחינתו, שום דבר לא צריך להפתיע. אין פה שום רגעי שוק טוטאלי עם טוויסטים שמגיעים משום מקום ותפקידם הוא לעשות לנו בלאגן במוח, כי היום זה כבר נדוש. כל הגילויים המפתיעים הם כאלו שנבנים לאט לאט לאורך כל הסרט. נראה שגם כמה גילויים מפתיעים מתחילים להיבנות לקראת חשיפתם בסרטים הבאים בטרילוגיה החדשה, ועכשיו אני כבר לא יכול לחכות לראות אם כל התיאוריות המשוגעות שלי נכונות. ככה עושים את זה, גורמים לקהל להיות מעורב בסיפור.

אבל בקצרה, "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" הוא פשוט סרט נפלא, וזה בעצם כל מה שחשוב. הוא מצליח לשמר את הקסם של הסרטים המקוריים, ועם זאת להוסיף טאץ חדש ומרענן. גם אם לא כל השחקנים הישנים עושים את העבודה כמו שצריך, וגם אם הדמויות שלהם נכתבו בצורה לא מספקת, הם בהחלט מפנים את הדרך לדמויות החדשות והנהדרות בצורה מוצלחת ומעניינת. ועכשיו, הנה משהו שלא תשמעו הרבה: לדעתי, "הכוח מתעורר" הוא סרט "מלחמת הכוכבים" הכי טוב שיש.

לעמוד קולנוע יס פלנט בחיפה

היכנסו לביקורות של סרטים נוספים

לצפייה בטריילר של הסרט:

שתפו: Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+Share on LinkedInEmail this to someone
מאת:
קסם ב

קסם ברקוביץ הוא סטודנט ביום וישן בלילה, אבל הוא גם ממש היה רוצה לישון ביום. בזמן שהוא לא יישן, הוא מנסה לצפות בכמה שיותר סרטים, מה שלפעמים עולה לו באינטליגנציה, אבל זה בסדר – העיקר שיש לו עוד כרטיס קולנוע לאוסף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *