תפריט האתר

מבקר הסרטים – הסרט "לוסי"

לוסי היא אבן דרך חשובה במיוחד בחקר האבולוציה של האדם. בשנת 1974 מצאו חוקרים 40 אחוזים משרידי עצמותיה של לוסי, אדם קדמון ממין נקבה שחיה על כדור הארץ לפני בערך 3.2 מיליון שנים. זה היה השלד הכי שלם שאי פעם נמצא, מה שהביא להמון גילויים חדשים על חיי האדם הקדמון. השם לוסי ניתן לשלד באופן שרירותי על פי השיר של הביטלס Lucy in the Sky with Diamonds.

גם לוסי של 2014, בגילומה של סקרלט ג'והנסון, היא אבן דרך חשובה בחקר האבולוציה של האדם, ונקראה ככה בעקבות לוסי הראשונה.

לוסי הקדמונית אפילו מוזכרת בסצנה הראשונה של הסרט, ככה שזה אפילו די ברור.

לפי התאוריה של הסרט ככל שהאבולוציה מתפתחת, בני האדם מסוגלים להשתמש ביותר ויותר אחוזים מהמוח שלהם. אנחנו כרגע עומדים על ניצול של 10% מיכולות המוח שלנו. נעבור את ה-20%? נהיה מסוגלים לדברים מדהימים. נגיע ל-40%? אפילו יותר. 60%? וואי וואי וואי איזה בלאגן.

אז מה יקרה אם נגיע ל-100%? זה בדיוק מה שלוסי עשתה, היא הגיעה ל-100.

זה אמנם תהליך קצת ארוך, היא לא מגיעה ל-100% ישר, זה לוקח זמן, האחוזים שלה עולים בסרט כאילו היא סוללה שנטענת באייפון. את הסרט לוסי מתחילה עם 10%, כמו כולנו, אבל אז היא נקלעת לסיטואציה מאד לא נעימה שדורשת ממנה להבריח סם חדש בתוך שקית בבטן שלה, אבל כשהשקית נקרעת – הבעיות מתחילות. היא מקבלת כמויות מטורפות מהסם לתוך הדם שלה, מה שהיה אמור להרוג אותה, אך במקום זאת אחוזי תפקוד המוח שלה עולים, והיא מסוגלת להשתמש ביותר מיכולות המוח שלה.

הבעיה הגדולה של "לוסי" היא האכפתיות של הצופים ממה שקורה על המסך. מקפידים להזכיר לנו שלוסי מסוגלת לעשות הכל – היא חזקה בטירוף, לא מרגישה כאב, שולטת באנשים בטלפתיה – ובכל זאת האנשים הרעים ממשיכים לרדוף אחריה כאילו שאכפת לי. ברור לי שכשהאיש הרע יגיע ללוסי, הוא ייזרק על הקיר בתנועת יד אקס-מן-ית ויגמר כל הסיפור.

הסרט גם שוכח הרבה פעמים שלוסי יודעת לעשות הכל, או על דברים שהיא עשתה קודם ויכולה להשתמש בהם שוב. ראינו את לוסי מרחפת, אז בשביל מה צריך עכשיו מרדף מכוניות שבו היא הורסת חצי מפריז? כל הסרט לוסי מנסה להבין מה בעצם קרה לה, ואני פשוט מגלגל עיניים – בשנייה הראשונה היא כבר שולטת בשפות חדשות ועוברת הכשרה ברפואה, אני לא קונה את זה שהיא פשוט לא יודעת מה קרה לה, או לא מסוגלת לעשות 1+1 ולהבין לבד.

דרך ההצגה הנורמלית של "אנשים חכמים מאוד" בקולנוע היא חוסר רגשות – לוסי אומרת כמה פעמים שהיא מרגישה את כל האנושיות יוצאת ממנה – וכשהדמות שלך חסרת רגשות ומביעה אפס תחושות לגבי הדברים שקורים סביבה, פשוט אי אפשר להזדהות. זה חבל, אבל זה נכון. אני באמת חושב שזה בסדר שללוסי יהיו פחות רגשות, אבל זה לא אומר שהיא חייבת להתנהג כמו רובוט. בתור אדם שחי עד כה במשך יותר מ-20 שנה עם רגשות כמו כולנו, לוסי החכמה יותר יכולה להבין שהיא צריכה לשחק את עצמה אנושית.

לסיכום, אני רוצה לדבר גם על כל עניין ה-"10 אחוז מהמוח" הזה. זו שטות כל כך מטופשת שאני מתקשה להבין למה ממשיכים משתמשים בה. זה קיים בכל כך הרבה סרטים וסדרות כתירוץ לכוחות מיוחדים שלא נשמע מגוחך כמו השטויות של גיבורי העל, ומכיוון שזה נשמע פחות מטופש, ולעיתים גם מצורף לקשקושי שכל מדעיים שהקהל גם ככה לא מבין (וב"לוסי" אפילו נאמרים בקולו של מורגן פרימן), אנשים חושבים שזה נכון. אז הנה – זה לא נכון. זה הופרך מיליוני פעמים. וגם אם נגיד ובאמת אנחנו לא ממשים את מלוא הפוטנציאל של המוח שלנו, כנראה שמימוש מלא  רק יגרום לנו להיות חכמים יותר, לא לכופף את חוקי הזמן והמרחב.

אבל למרות הכל, לוסי הוא סרט בסדר מינוס. הוא לפעמים מראה ניצנים של "כן, אני יודע שאני מטופש", אבל גם הרבה פעמים לא. הסצנות עובדות כיחידות, אבל ביחד יוצא סלט מבולגן ולא הגיוני. בגדול, הוא אכן מהנה ומעביר את הזמן, אבל רק אם משתמשים ב-10% מהמוח שלך בזמן הצפייה.

היכנסו לביקורות של סרטים נוספים

שתפו: Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+Share on LinkedInEmail this to someone
מאת:
קסם ב

קסם ברקוביץ הוא סטודנט ביום וישן בלילה, אבל הוא גם ממש היה רוצה לישון ביום. בזמן שהוא לא יישן, הוא מנסה לצפות בכמה שיותר סרטים, מה שלפעמים עולה לו באינטליגנציה, אבל זה בסדר – העיקר שיש לו עוד כרטיס קולנוע לאוסף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *