תפריט האתר

טריקת חלון הביאה שפיות להריון ולחיי

לכבוד יום הולדת היובל שלי, בגילוי לב

קראתי פעם, שאדם ממוצע, חושב כ 60,000 מחשבות ביום… אני ידועה כמישהי, שעושה הכל ובגדול. אצלי, עודף המחשבות, זה כנראה עניין שבשגרה. כבר מהרגע שנכנסנו להריון, הרגשתי שהכל מתעצם ושרגועה, אני ממש לא !  איך אני יכולה להיות רגועה ושקטה, כשיש לי כל כך הרבה דילמות, מחשבות, שאלות, פחדים. עם ההריון, זה תפס תאוצה והתחושה שלי, זה כמו כדור שמתגלגל ואי אפשר לעצור אותו. הכל משתנה, הכל קיבל תפנית אחרת ?  עוצמה אחרת ?  למה מהרגע, שבו נכנסנו להריון, שום דבר לא ממש מרגיע אותי ?  או יותר נכון, מאיפה מגיע כל הלחץ הזה ?  אני מודה, שמכבש מחשבתי, סולל לי את אונות המוח,  גם את השמאלית גם את הימנית. הצילו !  וכמה פעמים, אני חוזרת על אותן מחשבות, בכל יום ?  איפה אני אלד ?  איפה אני אלד ??  עם אפידורל ?  בלי אפידורל ?  בדיקות ועוד בדיקות ועוד בדיקות… מה עוד ניתן לעשות ?  מה עדיין לא עשיתי ?  האם יהיה דומה לי, או לבן זוגי ?  ברור שלי !  לא, בעצם לבן זוגי… וחרדות ועוד חרדות ממלאות את הלב, הגוף, התודעה ואין אחד, שלא אומר לי, "את חייבת לנוח בהריון הזה !  את חייבת לשמור כוחות ללידה !"  ולאחריה, איך אני יכולה לנוח, כשכל פעם עולה שוב דילמה חדשה ?  עוד שאלה, עוד חשש…  ואני, ממש לא יודעת כבר מה לעשות ?

5 טריקת חלון הביאה שפיות להריון ולחיי, מאת איריס זינגר

אז אני שוכבת לי, רגליים למעלה, עוד לא יולדת, רק נחה קצת… "נחה" חחח … והראש שלי, עובד שעות נוספות ואין מנוחה. המוח עובד על טורבו ועוד כתבה עולה, ועוד ידיעה, ועוד שמועה ומחקרים וניסיונות ותוצאות ובדיקות והמצאות… עוד מידע מגיע, ועוד שאלה, ועוד סברה… ואני, יותר ויותר עייפה, מותשת. לא פלא שהריון מעייף ! לא רק בגלל ההורמונים… ברור לגמרי, שזה קשור גם לטון מחשבות, שמסתובבות לי במוח. מרגישה, שרק מהמחשבות, העליתי ארבעה ק"ג מחשבות ! אז כן, הריון, יכול להיות באמת מאוד מעייף.

מרוב חרדות, אני לא מצליחה לישון בלילה. אני מתעוררת מעוצמת דפיקות הלב שלי, מזה שאני חשה, שהנשימה שלי כבר לא ממש עמוקה, אלא קצרה, רופפת, שטחית, כאילו שהריאות שלי קטנו והנחיריים שלי, בגודל של סיכה משרדית… אוף, אין לי אוויר ! בודקת, אם אני מרגישה את העובר, בכל רגע אפשרי … וכל מה שנותר לי לעשות זה, להתחבר למגבות נייר, שינגבו לי את הזיעה הקרה מהמצח… ולבקבוק מים קרים, שירגיע קצת. אין ספק, אני בחרדה. גם על זה קראתי… אמרתי לכם שאני יסודית ? אז כן, אני כזו.

5 טריקת חלון הביאה שפיות להריון ולחיי, מאת איריס זינגר

את הרגע המשמעותי עבורי, אני חולקת ביראת כבוד… לעולם לא אדע, איך זה קרה ומה קדם למה ?  האם זה החלום שחולל שינויי ?  האם זה מסר שקיבלתי ?  או שסוף סוף, הקשבתי לקול הפנימי שלי, שפשוט צעק לי "או שההיריון הזה יהיה לזכרך, או שפשוט תרגיעי !"  האמת, שזה ממש לא משנה. אחרי אותו הלילה, משהו בי השתנה. משהו בי, נפתח, נרגע. בכל אופן, כך היה… באותו הלילה, שכבתי במיטתי והקשבתי לטיפות המים, מטפטפות על אדן החלון והתריס של השכנים דפק בקצב אחיד, מהרוח ששרקה בחוץ. ואני, במיטתי, שוכבת ומקשיבה… מתעצבנת על זה שהשכן, שוב לא תיקן את התריס, כפי שכבר ביקשתי ממנו, אלפי פעמים !  ואיך הוא בכלל מעז, להרעיש לאישה הרה, שמנסה סוף סוף לישון ?  ושוב וכהרגלי, החרדות עולות להן, אחת אחרי השנייה. האמת היא, שבאותו הרגע, פשוט נמאס לי מעצמי. כמה אני יכולה לא להיטיב עם עצמי ?  כמה שטויות, מחשבות, חרדות, אני מייצרת ברגע אחד ?  כמה טרחנות, יכולה להיות באישה אחת  ?  ואני, כולה בת 37  !   שלא לדבר, על הקמטים בפנים, שהזעם מייצר… ומשום מקום, פתאום החלטתי, פשוט להקשיב לדפיקות החלון, להתרכז רק בקול, בצליל, בקצב, באיכות  טריקת התריס …

אולי ברגע זה, אתם חושבים שירדתי מהפסים לגמרי, מין סוג של טמטמת הריון, אבל מבחינתי, זה היה הרגע, שבו דווקא עליתי על הפסים והתחלתי לנהוג !   אני שוכבת ומתמקדת באותה טריקה, שוב ושוב… ממש כמו שהייתי עושה, כשהייתי קטנה… במקום לספור כבשים, מקשיבה לצליל הטריקה, ומחשבה מתגנבת, ואני נחושה לחזור שוב ושוב לאותו צליל מונוטוני, מוכר, שלאט לאט, הפך כבר להיות לחלק ממני, לעוגן. ואני אוחזת בצליל הזה, בכל הכוח ואז מרפה ואז עולה קול בתוכי, "מה יהיה, אם עוצמת הרוח תשתנה ?"  אולי תיחלש, וכבר לא יהיה לי למה להקשיב ?   לא זוכרת באיזה נקודה, פשוט נרדמתי לי וישנתי שינה כל כך עמוקה, ששום דבר בעולם, כבר לא יכול היה להעיר אותי. למחרת בצהרים, כשקמתי, מצאתי פתק מבן הזוג שלי "הי מותק, ישנת כל כך טוב ולא רציתי להעיר אותך, נפגש בערב" הבנתי, שזה לא היה חלום. חיוך גדול התפשט על לחיי… תוך כדי שאני נזכרת, באותה טריקה מתוקה, שסילקה לי בלילה את המחשבות. הסתובבתי באותו הבוקר, במין שקט פנימי כזה… ושלא תחשבו, שלא עלתה מחשבה, שזה קשור לזה, שסוף סוף ישנתי. הספקות והמחשבות, היו שם, בדיוק כמו אלה שעולות לכם עכשיו, בזמן קריאת הבלוג. אבל, כשהמשכתי בכל אותם חודשי הריון, לפתח יכולות, של להפנות את התודעה, את המחשבות הלא טובות שלי, למקום אחר, לחזור לדמיין שוב ושוב, את צליל טריקת התריס, בכל פעם שמחשבה לא רצויה נכנסה ולייצר מרחב רגוע ושקט, עם זה כבר לא יכולתי להתווכח. הצלחתי להרגיע את הפחד. חלומות התחילו להגיע  (סוף סוף ישנה !)  כשאחד מהם, מלווה אותי עד היום. גם הוא, תרם למפנה הגדול בחיי והיה נקודת אור גדולה, עבורי ועבור כל מי שבוחר לפגוש, בי בסדנאות ובטיפולים שלי. בחלומי, אני רואה שבט נשים באפריקה… נשים בהריון, רוקדות, שרות, עובדות את האדמה… חלקן עם בטן ענקית, חלקן עם תינוק על הגב… ואני, רואה ומרגישה, את השמחה שלהן. אני רואה את העיניים שלהן.

5 טריקת חלון הביאה שפיות להריון ולחיי, מאת איריס זינגר

ואני צוללת, לתוך השקט, האיזון, האהבה והשלווה… הרגעים הללו, גרמו לי ללכת ללמוד עוד, להעמיק ולהבין, את כל מה שקרה לי בלילה ההוא, שבו בעצם, הפסקתי לתת למחשבות, לנהל את חיי. אני ילדתי בן בכור ויחד איתו, נולדתי אני מחדש. העיניים שראיתי בחלומי, המבט הזה, מלווה אותי במהלך חיי, כהורה, כבת זוג, כמטפלת וכמלווה תהליכי התפתחות, באמצעות מוסיקה, הקשבה וקערות טיבטיות. ה"שבטים" הקטנים, שיצרתי במהלך השנים, מייצרים שמחה, שלווה, תמיכה, הקשבה…  אני רוצה, שכל אחד בעולם הזה, יידע,  שיש דרך להביא את השקט והאיזון לחיינו, ויש דרך להחזיר לעצמנו, שמחה, שפע ואהבה. נקודת האור שלי הייתה, הרגע שבו, פשוט למדתי להקשיב. תודה לצליל טריקת החלון.

לכתבות להיות הורים נוספות >>

לפרטים על הפעילות בהדרכתה של איריס זינגר, היכנסו לכאן

שתפו: Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+Share on LinkedInEmail this to someone
איריס זינגר

אוטודידקטית, חוקרת מוסיקה, צלילים וקולות, מלחינה, יוצרת ושרה, מנחה סדנאות מוסיקאליות להורים ותינוקות בכל הארץ יותר מ10 שנים , כתבה והלחינה דיסק מקורי עבור תינוקות "גומות של צחוק"...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *