תפריט האתר

אחים ואחיות

כמה פעמים שמעתם את המשפט "תעשו לו אח, או אחות… שלא יגדל לבד" ?  כנראה לא פעם ולא פעמיים. אז כדאי להרגיע… נכון שעם אח או אחות, חוויית הגדילה שונה, אך גם בלעדיהם, הוא לא "יגדל לבד". יש לו הורים. יש גם כאלה שמסתובבים עם מחשבון ומחשבים לכם את הפער הרצוי בין הילד הראשון לשני. "שנה זה קרוב מדי וקשה מדי, זה כמו לגדל תאומים !  שנתיים זה קלאסי !  שלוש שנים זה פער גדול… חמש שנים ???  זה כבר יותר מדי !" ובכן יש כאן כמה קיבעונות מחשבתיים שגויים במקצת… כמו למשל "קרוב מדי וקשה מדי". המושגים האלה הם אינדיבידואלים ומשתנים מהורה להורה וממשפחה למשפחה. אצל חלק גם הפרש של עשר שנים יהיה קרוב מדי ואצל חלק, לגדל תאומים קל יותר מאשר ילד אחד. הכל תוצאה של יחסך להורות והאמת היא, שעם אהבה וחום, כולם גדלים יפה מאוד. עדיין לא פגשתי אח ואחות בוגרים, שעל פי הקשר ביניהם, יכולתי לנחש מה הפער ביניהם.

הגעת הילד השני לבית

איזה פער והפרש שלא יהיה בין הילדים, תמיד הגעת הילד השני, מלווה באיזשהו שינוי בבית. השינוי נובע מהעובדה הפשוטה, ששני הילדים שבאים לעולם, מגיעים בעצם למשפחות שונות. הראשון, מגיע למשפחה ללא ילדים ואילו השני, מגיע למשפחה שכבר שיש בה ילד אחד. זה שינוי מהותי. הראשון נעטף מיד והופך למרכז העולם עבור הוריו ואילו השני, גם אם הוריו מחלקים את אהבתם ונתינתם שווה בשווה בין השניים, עדיין הוא, חייב למצוא את מקומו במשפחה. באופן טבעי כנראה, האח הבכור, לא תמיד מתלהב מהדייר החדש. גם פה צריכה לבוא צפירת הרגעה… על פי רוב, זאת תחושה זמנית וחולפת ועם הזמן, האחים הופכים להיות בלתי נפרדים.

כאשר פער הגילים בין האחים קטן, הטיפול בהם אומנם אינטנסיבי ותובעני יותר, אך יש בזה יתרונות … זמני הערות והשינה דומים, תחומי העניין על פי רוב דומים, הם לומדים זה מזה ומלמדים זה את זה. כשפער הגילים גדל ותחומי העניין שונים, אנחנו מתחילים לתמרן ולהתאים את עצמינו לפי צורכיהם השונים. האמת היא שעל הנייר זה נשמע מייגע, אך במציאות, כשהאהבה הבסיסית קיימת, גם פער גילים גדול ,נעלם כלא היה ואנחנו פשוט מטפלים ומגדלים שני ילדים, שהמכנה המשותף שלהם, גובר על כל פער, שוני, העדפה וכו… הם פשוט אחים והם פשוט שלנו.

על פערי גדילה בין האחים

אצל בנינו, פער הגילים הוא "קלאסי" על פי אנשי המחשבונים וכשאנו מביטים למשל בתמונות, אנחנו רואים את שניהם בגינה, באמבטיה, במיטות, מול הטלוויזיה… תמיד את שניהם. יחד. אפילו הסיפורים לפני השינה, היו זמן רב, אותם הסיפורים. בהמשך, כל אחד באופן טבעי גילה את טעמו הספרותי האישי ואז, עברנו להקראת שני סיפורים לפני השינה. אחד לזה ואחד לזה, כאשר כל אחד ממתין בסבלנות לתורו ואף מאזין לסיפור של אחיו.

מה קורה כשפער הגילים גדול בין האחים?

כשפער הגילים גדול, נאמר שהבכור כבר בבית הספר ואחיו עדיין זוחל, ההערכות שונה כמובן. כשאחד ער השני ישן, כשאחד רעב השני שבע, כשאחד עם עצמו, השני עם חבר וכו'… אבל, בין לבין, כשנחצה את הסלון, בדרכינו ממשימה אחת לשנייה, נבחין בזווית העין בשניהם על השטיח, כשהגדול מלטף את הקטן, לוחש לו דבר מה באוזן, או סתם יושב ומביט בו. לא נראה שם פער גילים גדול. נראה שם אהבה.

כמובן שיש גם מקרים, בהם האחים "לא מסתדרים"… אם נהיה קשובים ונשיב לב, בתוך ה"לא מסתרים" הזה חבויים גם לא מעט רגעים של "מסתדרים" ואפילו "מסתדרים מאוד". כנראה שזאת דרכם לתקשר, למצוא את מקומם וכנראה שהחיבור והאהבה, חבויים שם עמוק איפשהו ואנו כהורים, באפשרותנו לעזור לאהבה הזאת לעלות ולצוף. לא מובטחת הצלחה מוחלטת אך הניסיון שווה.

הילד השני פורח בבית

בדרך כלל באירועים ומפגשים חברתיים, כשאני פוגשת אחים ואחיות בוגרים, שאני עדיין לא מכירה, לא פעם אני משתעשעת במחשבות כמו, כיצד נראתה ילדותם ?  מי "גידל" את מי ?  מי מביניהם הוא הבכור ?   מה הקשר ביניהם היום ?  שאלות שאין לי עליהן תשובות אלא אם כן הם יספרו לי. כי אין לי דרך לדעת דברים כאלה. לא רואים את זה. אפשר לראות רק, אם הייתה ואם עדיין יש ביניהם אהבה.

אומרים שהקשר בין הורים וילדים, הוא החזק ביותר שיש. לדעתי גם הקשר בין אחים יכול להיות כזה. יש לנו על כך השפעה לא קטנה ועלינו לפחות לשאוף שיהיה כזה וכדאי לזכור…ילדים הם חקיינים מעולים. יראו אהבה, יאהבו בעצמם.

שתפו: Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on LinkedInEmail this to someone
איריס זינגר

אוטודידקטית, חוקרת מוסיקה, צלילים וקולות, מלחינה, יוצרת ושרה, מנחה סדנאות מוסיקאליות להורים ותינוקות בכל הארץ יותר מ10 שנים , כתבה והלחינה דיסק מקורי עבור תינוקות "גומות של צחוק"...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *